תורת הצרכים של מאסלו

אברהם מאסלו, פסיכולוג חברתי אמריקני הנחשב לאחד התיאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית. 

מאסלו פיתח בשנות הארבעים של המאה ה- 20, על יסוד עבודתו הטיפולית, תיאוריה המשויכת לזרם הפסיכולוגיה ההומניסטית, המסבירה את מניעי התנהגותו של האדם. על פי מאסלו, האדם שואף להגשים את עצמו ובכך לפתח את ה"עצמי" שכולל את כל הרגשות המחשבות והתפיסות שלו בנוגע לעצמו ולסביבתו. על פי מאסלו, לכל אדם חמש קבוצות עיקריות של צרכים, המדורגות לפי סדר היררכי של התעוררות:   

 1. צרכים פיזיולוגיים בסיסיים

הצרכים הבסיסיים ביותר, אשר סיפוקם הכרחי לקיומו של האדם, כגון: אויר לנשימה, מזון, מים, שינה.

2. ביטחון פיזי

הצרכים בביטחון פיזי וכלכלי, ביציבות ובהגנה מפני גורמים מאיימים.

3. שייכות חברתית 

בקבוצה זאת מוצאים את צורכי ההשתייכות והאהבה. אלה כוללים את הצורך הרגשי להיות נאהב, הצורך בחברות ובקשר עם אנשים קרובים ורחוקים והצורך לעזור לאחרים והעזר בהם.

4. כבוד והערכה

נמצאים בשלבים הגבוהים של סולם הצרכים של מאסלו. אלה כוללים את הצורך בכבוד ובהערכה של הזולת ובמוניטין ויוקרה חברתיים.

5. מימוש עצמי 

נמצאים בראש סולם הצרכים של מאסלו. לקבוצה זו משתייכים צרכים הנוגעים בפיתוח העצמי ובמימוש הפוטנציאל האישי, הכישרונות, המיומנויות והיכולות האישיים המיוחדים. זיהוי הצורך במימוש עצמי הוא אחת התרומות הייחודיות של מאסלו לשאלת המוטיבציה. לצורכי המימוש העצמי, בניגוד לצרכים הקודמים, אין שיעור, כלומר, אין גבול ורוויה למידת המימוש העצמי של האדם.

מאסלו טען, כי קיים סדר הירארכי בהתעוררות הצרכים השונים. באופן כללי, על פי התיאוריה שלו, רק צורך שאיננו מסופק יכול להיות צורך מניע. רק כאשר באים על סיפוקם הצרכים בדרגות הנמוכות של הסולם, מתעוררים הצרכים הבאים, כגורמים המפעילים את ההתנהגות. כלומר, אין לצרכים החברתיים, המצויים במרכז הסולם, כוח מניע התנהגות כל עוד לא סופקו אצל הפרט צורכי הקיום הבסיסיים שלו, כמו פרנסה וביטחון תעסוקתי. לדוגמה, הרצון למימוש עצמי יתעורר רק לאחר שיחוש האדם כי מעריכים אותו ואת פועלו במידה מספקת.

חשיבות התיאוריה של מאסלו בהראותה מגוון רחב של מניעים לעבודה, מעבר למניע החומרי. בכך גם השפיעה התיאוריה על עיצוב שיטות שונות ומגוונות של תגמולים, המאפשרת לתגמל לא רק צרכים חומריים, אלא גם צרכים חברתיים וצורכי הכרה ומימוש אישיים. על כך מבוססות תכניות להעשרת עיסוקים, תכניות לשיתוף עובדים ולשיפור איכות חיים בעבודה. בלוח שלפניכם מודגם יישום אפשרי של סולם הצרכים של מאסלו בארגוני עבודה: