מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה

סטיבן קובי בספרו "שבעת ההרגלים לאנשים אפקטיביים במיוחד" פיתח קונספט להגברת  מודעותינו העצמית לגבי מידת הפרואקטיביות שלנו. הוא מציע לאבחן היכן הדאגה (Concern) והעניין שלנו ממוקדים. הוא מזהה שאנו עסוקים בבריאותינו, במצב הביטחון הלאומי, בעיות בעבודתנו, בילדנו וכד'). הוא  מכליל נושאים אלה ב 'מעגל הדאגה'. הוא מציע אבחנה שיכולה לשנות את כל ההתייחסות לנושאים אלה ולסייע לנו להיות פרואקטיביים. במעגל הדאגה לפי קובי, ישנם נושאים שאנו חסרי שליטה לחלוטין לגביהם (הפצצה האיראנית) וכאלה שלגביהם אנו יכולים לעשות דבר מה (מצ"ב הממ"ד בביתנו).
דוגמאות נוספות הן 'מצב החינוך בארץ' לעומת 'הקניית חינוך איכותי לילדי', 'המשבר הכלכלי העולמי' לעומת 'כיצד אני מפזר את הסיכונים בהשקעות שלי' וכד'. כך הוא יוצר במעגל הדאגה מעגל קטן יותר ולו הוא קורא – 'מעגל ההשפעה'. על מנת להגביר את הפרואקטיביות שלנו עלינו לזהות, בשלב הראשון באיזה מעגל אנחנו  ממקדים את האנרגיה שלנו, ובהמשך להגדיל את 'מעגל ההשפעה' על חשבון 'מעגל הדאגה'. אנשים פרואקטיביים ממקדים את האנרגיה החיובית שלהם ואת ההזמן שלהם ב'מעגל ההשפעה' הם עובדים על הדברים שלגביהם יש להם מה לעשות. בדרך זו מגדילים את 'מעגל ההשפעה' שלהם.
לעומתם אנשים ריאקטיבים ממקדים את מאמציהם ב'מעגל הדאגה'. הם מתמקדים בחולשותיהם של אנשים אחרים, בבעיות הסביבה ובנסיבות שעליהן אין להם כל שליטה. התמקדות זו מביאה אותם לידי הטחת האשמות, לשימוש בשפה ריאקטיבית ולתחושה שהם קורבנות. האנרגיה השלילית, הנוצרת מן ההתמקדות הזאת והזנחת הדברים בהם היו יכולים לעשות דבר מה, מצמקות את 'מעגל ההשפעה' שלהם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה